חיזוק מבנים

סביר להניח שאתם יודעים מה זה תמ"א 38ובטח מבינים את הצורך בחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. אבל מה כל זה קשור להרחבה קטנה, ולפעמים אפילו רק בניית מרפסת בדירה סטנדרטית? חיזוק מבנים. מה זה אומר בכלל ? מתי נדרשים לכך ? והכי ק ריטי – האם יתכן שבגלל זה לא תוכלו להרחיב בכלל? )ספוילר – לצערי הרב, פעמים רבות התשובה היא כן!( "חיזוק מבנים" – מה זה? כל בניין שנבנה אחרי 1980נבנה ע"פ תקן ישראלי 413 התקן קובע הוראות קונסטרוקטיביות לגבי עמידות של מבנים ברעידות אדמה. לפני 1980 לא הייתה חובה חוקית לבנות לפי התקן, ולכן מבנים ישנים נדרשים לעבור חיזוק ע"מ לעמוד בפני רעידות אדמה. ההליך המוכר לכולנו, זה תמ"א 38 בו היזם מחזק את המבנה, ותמורה לזאת, מקבל קומות עם דירות חדשות. בשנים האחרונות התחילו לדרו להכניס סעיף "חיזוק מבנים" בתקנון התב"ע. סעיף זה מחייב לבדוק את הצורך בחיזוק המבנה לפי ת"י ,413 כתנאי להיתרי בניה והרחבות בשטח. עד לפני כמה שנים, המהנדס שליווה את ההיתר, היה מצהיר שלא נדרש חיזוקים בגין התוספת, וזה היה מספיק. בשנים האחרונות, נכנס בירושלים "נוהל בקרה הנדסית". נוהל בקרה הנדסית כאשר נרצה להוציא היתר עבור הרחבות בבניין ישן הנבנה לפני 1980 וההרחבות המוצעות הן מכח תב"ע שקבעה בהוראותיה סעיף של חיזוק מבנים כפי שפרטתי לעיל, נצטרך לעבור כתנאי לפתיחת התיק – נוהל בקרה הנדסית. בתהליך זה, המהנדס שמלווה את ההיתר, נפגש עם הבקר האחראי ומנסה להציג לו פתרון הנדסי שימנע את הצורך בחיזוק המבנה. חשוב לדעת אם הבניין נבנה לפני 1980 אבל בתב"ע שחלה עליו, אין סעיף חיזוק מבנים לא נצטרך לעבור הליך בקרה הנסית! מספיק שהמהנדס המלווה יצהיר שלא נדרש חיזוק לבניין. וכן, גם במקרים בהם יש בתקנון סעיף חיזוק מבנים, אבל הבניין נבנה אחרי -1980לא דורשים היום לעבור הליך בקרה הנדסית. איך אפשר להמנע מהחובה בחיזוק המבנה ? אם תוספת הבניה המבוקשת היא בצד המבנה ולא על גג הבניין, וצומחת מהקרקע ולא יושבת על הרחבה של שכן , אז הפתרון הוא פשוט. המהנדס יתכנן את ההרחבה עם "תפר" , שזה בעצם הפרדה בין הבניה החדשה לבניה הקיימת , בצורה כזו שהתוספת החדשה לא מעמיסה משקל נוסף על הבניין הקיים. וכך, יקבל אישור מבקרה הנדסית שבו פוטרים מהצורך בחיזוק המבנה. מה קור ה כאשר הבניה המוצעת כן נסמכת על הבניין הקיים? פה העסק מתחיל להסתבך לגמרי. יש דרך אחת להיפטר מדרישה זו שהיא לא חיזוק המבנה: להוכיח שהמשקל שאנחנו מבקשים להוסיף על המבנה הקיים לא עולה מעל 2% ממסת משקל של הבניין המקורי כולו. כמובן שכשאפשר, המהנדס יציע דבר ראשון בניה קלה. אבל לא תמיד זה מספיק. לצערי הפתרון הזה ישים רק במקרים שבהם לא נבנו בכלל תוספות על הבניין הקיים, או שנבנו מעט מאד כאלה. רוב הבניינים במשך 45 שנות קיומם לפחות, עברו אי אילו שינויים ופעמים רבות גם הרחבות משמעותיות. מה שבעצם משאיר אותנו עם בניין שכבר "מיצה" את ה2% הנוספים שיכול לשאת ללא צורך בחיזוק, ועם אפס אפשרות לתוספות! בהרבה מקרים גם לא מרפסת זיז פצפונת.
איך יודעים אם הבניין כבר עבר את ה2%? פה נכנס התפקיד של המהנדס. לקוח שפונה אלי כשהוא רוצה לבנות על הגג או להוסיף מרפסת זיז על הבניין הקיים, ואחרי בדיקה ראשונית שבה אני רואה שקיימים 2 התנאים לבקרה הנדסית אני אפנה דבר ראשון למהנדס שיבדוק מלמעלה האם לדעתו ניתן לקבל אישור מבקרה הנדסית לפטור מחיזוק המבנה או לא. בהרבה מאד מהמקרים, התשובה שלו תהיה שלילית. אבל אם כן יש סיכוי, גם אם הוא קטן ממש, נצא מיד לדרך. ואז, זה יכול לקחת גם כשנה וחצי עד שנקבל את האישור אם בכלל… וכל זה – עוד לפני פתיחת תיק ריש וי בעירייה. פתרונות יצירתיים, יש ? לשמחתי, לחלק מהמקרים יש פתרון, לפעמים רק חלקי. כל מקרה והנתונים שלו. זה יכול להיות עמודים מהגג לקרקע בצידי הבניין, או בניה שנשענת בצורה זיזית על תוספת חדשה עם תפר. לפעמים הפתרון ניתן כבר בשלב התב"ע, בצורת התכנון או בסעיפים מיוחדים בתקנון ועוד. ישנם הרבה תיקים, בכל רחבי ירושלים, שב"ה קיבלנו אישור בקרה הנדסית למרות כל האתגרים. באופן כללי, כל הנושא הזה נשמע קצת מייאש, אמת. אבל המידע הזה הוא רלוונטי וחשוב. במיוחד לפני קניית דירה, אבל לא רק…